פסק דין
בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לאחר שהוגשה בה תשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
נושא התובענה הייצוגית הוא טענת המבקשים כי המשיבה, שעוסקת בארגון ושווק טיסות שכר, נהגה למכור ללקוחותיה כרטיסי טיסה שנשאו מועדי המראה כוזבים, בעוד שמועדי הטיסות הנכונים היו ידועים לה עובר למכירת הכרטיסים.
קבוצת התובעים הוגדרה בהסדר כ"כל מי, שבמהלך עשר (10) השנים שלפני הגשת התביעה, רכש או שנרכש עבורו או שקיבל הצעה לרכוש, מהמשיבה ו/או באמצעות המשיבה, חבילת תיור ו/או כרטיס טיסה".
המבקשים טוענים כי המשיבה הטעתה את הלקוחות, הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981, תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות) תשס"ג – 2003 ותקנות רישוי התעופה (טיסות שכר), תשמ"ב – 1982, הפרה את חוזה ההתקשרות עמה ואת חובת תום הלב, עוולה בתרמית, פגעה באוטונומיה של לקוחותיה, גרמה להם עוגמת נפש ועשתה עושר ולא במשפט.
לתשובת המשיבה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית צורפו חוות דעת מומחה ותצהירים של מנכ"ל המשיבה ומנהל מכירות במשיבה. עיקר טענותיה, כי טיסות השכר מאופיינות בשעות מוגבלות שמוקצות לחברות התעופה המפעילות את טיסות השכר לאחר ההקצאה לחברות הסדירות, לטיסות של חברות בינלאומיות גדולות, ולחברות התעופה הישראליות. בשל כך קיימים שינויים במועדי הטיסה, ואף התקנות הרלוונטיות אינן מחייבות לנקוב בשעת טיסה בכרטיסים מסוג זה. הטיסות נמכרות לפני ששעת הטיסה ידועה למשיבה. גם לאחר שהטיסה אושרה מתנהל משא ומתן בין הגורמים השונים, כך ששעת הטיסה יכולה להשתנות מספר פעמים לאחר מכן. רוכשי חבילות תיור או כרטיס טיסה בטיסת שכר (להלן גם "המוצרים") יודעים היטב את אי הוודאות לגבי שעת הטיסה, שבצידה מחיר זול של המוצר. המשיבה טוענת כי לא הרוויחה מאי ההתאמה בין מועד הטיסה הנקוב בכרטיס למועד הטיסה בפועל, ולא פעלה בחוסר תום לב או מתוך כוונה להטעות; לא ניתן להוכיח מי מחברי הקבוצה סבל נזק; קיימת שונות משמעותית בין חברי הקבוצה; והמבקשים לא הציעו מנגנון להוכחת הקשר סבתי בין התנהגות המשיבה לנזק הנטען.
הסדר הפשרה המוצע פורסם, אך לא נתקבלו התנגדויות, למעט זו של היועץ המשפטי לממשלה. מונה בודק, ובעקבות חוות דעתו נערכו שתי ישיבות נוספות לבחינת שינויים אפשריים בהסכם.
ההוראות העיקריות בהסכם הפשרה שהצדדים בקשו לאשר הן:
המשיבה תעניק לכל אחד מחברי הקבוצה הנחה בשיעור 5% ממחיר טיסה או חבילת נופש (להלן "המוצר") שירכוש. ההנחה תינתן במשך שלוש שנים או עד למתן הנחות בשווי מצטבר של 3,410,000 ₪ לפי המוקדם מביניהם.
במידה שלאחר שלוש שנים יהיה הסכום הכולל של ההנחות שתנתנה לחברי הקבוצה קטן מ – 3,410,000 ₪, תרים המשיבה תרומה בשווי יתרת הסכום לגופים שנמנו בהסכם, תוך 90 יום מתום השנה השלישית למתן ההנחה.
ב.פרסום ההנחה ייעשה הן במסגרת פרסום הסדר הפשרה הן באתר האינטרנט של המשיבה, במהלך כל התקופה שבה היא מחויבת במתן ההנחה.
ג.המשיבה תרים תרומה למטרות ציבוריות לגופים שנמנו בהסכם, בסכום כולל של 600,000 ₪ על פני שלוש שנים. בשנתיים הראשונות לא יפחת הסכום מ -200,000 ₪ לכל שנה, ובשלישית ייתרם הסכום הנותר להשלמת הסכום הכולל. המשיבה רשאית להקדים ו/או להגדיל את סכום התרומה בשנתיים הראשונות לפי שקול דעתה. נמעני התרומות פורטו בסעיף 8.2.3 בהסכם הפשרה, והתרומה תחולק בשוויון ביניהם.
ד.המשיבה תארגן על חשבונה שני טיולים. האחד, לקבוצה של ילדים ונוער בסיכון, והשני, לקבוצה של ילדים ונוער חולי סרטן, בעלות מוערכת של 500,000 ₪. תנאי הטיולים פורטו בסעיף 8.3 בהסכם.
במידה שעלות הטיולים בפועל תפחת מ – 500,000 ₪, המשיבה תהיה רשאית לארגן טיול נוסף לאוכלוסייה בעלת אופי דומה ובתנאים דומים, או להרים את יתרת הכספים כתרומה לגופים שנמנו בהסכם.
ה.המשיבה תודיע בכתב לב"כ המבקשים על בצוע המוטל עליה על פי הסדר הפשרה, ורואה חשבון מבקר יאשר בכתב בצוע כל אחד מחלקי ההתחייבות.
ו.הצדדים המליצו לשלם גמול למבקשים בסכום של 198,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחם בסכום של 792,000 ₪ בתוספת מע"מ.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר הפשרה, מן הנמוקים הבאים:
הסדר הפשרה אינו כולל התחייבות לתיקון התנהלותה הלקויה של המשיבה מכאן ולהבא.
הגדרת הקבוצה רחבה ביותר וכוללת את כל מי שנחשף, ולו באקראי, לפרסומי המשיבה. בדרך זו מבקש ההסדר ליצור מעשה בית דין כלפי הקבוצה ולהציע את ההטבה לכלל לקוחות המשיבה ולא רק למי שנפגע מהתנהלותה. הגדרת הקבוצה בהסדר הפשרה רחבה מזו שבבקשת האישור, ומנוגדת לסעיף 18(ז)(1) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006.